העלאת שיעור הילדים ובני הנוער העוסקים בפעילות גופנית סדירה מוגדרת כמטרה בדרגת חשיבות גבוהה עבור בריאות הציבור בעולם, שכן חוסר פעילות גופנית זוהה כאחד מגורמי הסיכון הבולטים ביותר לתמותה עולמית (2010, WHO). כידוע, לפעילות גופנית יתרונות רבים, ונמצא כי קיים קשר בין ביצוע פעילות גופנית בקרב ילדים ובני נוער בכל הגילאים ובין שיפור בריאות השלד, הפחתת גורמי סיכון לבעיות לב–ריאה, צמצום השמנה והגברת הערכה עצמית ורווחה נפשית. כמו כן נמצא בספרות שלפעילות גופנית בגיל ההתבגרות יש קשר חיובי למשתנים כמו איכות היחסים עם קבוצות השווים הישגים והמשפחה. הישגים לימודיים ודימוי עצמי. המלצת ארגון הבריאות העולמי היא לבצע פעילות גופנית הנמשכת בסיכום כולל לפחות 60 דקות בכל יום במאמץ מתון או נמרץ, כאשר ביצוע פעילות גופנית על פי ההמלצה מועילה בהיבט הבריאותי הגופני והנפשי, משמשת גורם חוסן מפני התנהגויות סיכון שונות (כמו עישון) ומועילה בהיבט התפקודי והקוגניטיבי (הראל- פיש ועמיתיו, 2016.) על אף התרומות הצפויות לטווח הקצר והארוך של פעילות גופנית בתקופת הילדות וההתבגרות ילדים ובני נוער רבים אינם מבצעים פעילות גופנית מומלצת של לפחות 60 דקות בכל יום במאמץ מתון או נמרץ כאשר הנתונים מלמדים על כ81% מהילדים ובני הנוער בני 11–17 ברחבי העולם שאינם פעילים גופנית מספיק ולפי ההמלצות. מחקרים מראים שרמות הפעילות הגופנית יורדות עם הגיל, במיוחד בשנות בית הספר היסודי המאוחרות ובבתי הספר התיכוניים. נמצא כי רק 23% מהתלמידים בישראל מדווחים על עיסוק בפעילות גופנית מחוץ לשעות הלימודים בתדירות של לפחות ארבע פעמים בשבוע. יתר על כן, בשנים האחרונות נמצא כי שכיחות השמנה ועודף משקל בקרב ילדים עלתה בכל העולם. השמנת יתר בקרב ילדים ומתבגרים מוגדרת BMI (Body Mass Index) שווה או גבוה מאחוזון 95 של הילדים והמתבגרים באותו הגיל ובאותו המין, המחושב באמצעות משקל וגובה בהתאמה ייחודית לגיל ולמין (התאמה שאינה מובאת בחשבון עבור מבוגרים) השמנת יתר בקרב קבוצות אוכלוסייה אלה נובעת משילוב של גורמים גנטיים וסביבתיים, ויש לה השלכות רבות על ילדים ומתבגרים, כמו דימוי עצמי נמוך, חוסר ביטחון עצמי וכן השלכות פיזיולוגיות, כמו שכיחות גבוהה מהרגיל של סוכרת סוג 2. בכמה מחקרים שנעשו בעשור האחרון נמצא כי תזונה לקויה נחשבת לגורם סביבתי מרכזי להשמנת יתר בקרב ילדים ונמצא קשר מובהק בין צריכת מזון מהיר וצריכה מוגברת של משקאות מוגזים ובין השמנה. תזונה לקויה באה לידי ביטוי בארוחות לא סדירות או בדילוג על ארוחות, צריכה מוגברת של משקאות ממותקים, מזון בעל ערך תזונתי אפסי ובעל ערך קלורי גבוה אשר כולל בתוכו כמויות גדולות של סוכר, נתרן ושומן רווי, ואינו כולל סיבים תזונתיים כלל. עוד נמצא כי עודף משקל והשמנה מיוחסים בחלקם להפחתה בביצוע פעילות גופנית לצד עלייה באורח חיים "יושבני" (בילוי שעות רבות בישיבה מול מסך מחשב או מסך טלוויזיה בבית, במקום העבודה ובשעות הפנאי הכרוך בהוצאת רמות נמוכות של אנרגייה) בישראל הממצאים מראים כי 22 אחוז מהתלמידים אינם אוכלים כלל ארוחת בוקר באמצע השבוע. כמו כן נמצא שפחות מ-40 אחוז מהתלמידים אוכלים ירקות ופירות לפחות אחת ליום (הראל-פיש ועמיתיו 2016).