? הרגלי פעילות גופנית למה
? הרגלי פעילות גופנית, למה
דפוסי אורח חיים בקרב המשפחה כגורם מקדם הרגלי פעילות גופנית בקרב ילדים ובני נוער בישראל
העלאת שיעור הילדים ובני הנוער העוסקים בפעילות גופנית סדירה מוגדרת כמטרה בדרגת חשיבות גבוהה עבור בריאות הציבור בעולם, שכן חוסר פעילות גופנית זוהה כאחד מגורמי הסיכון הבולטים ביותר לתמותה עולמית (2010, WHO). כידוע, לפעילות גופנית יתרונות רבים, ונמצא כי קיים קשר בין ביצוע פעילות גופנית בקרב ילדים ובני נוער בכל הגילאים ובין שיפור בריאות השלד, הפחתת גורמי סיכון לבעיות לב–ריאה, צמצום השמנה והגברת הערכה עצמית ורווחה נפשית. כמו כן נמצא בספרות שלפעילות גופנית בגיל ההתבגרות יש קשר חיובי למשתנים כמו איכות היחסים עם קבוצות השווים הישגים והמשפחה. הישגים לימודיים ודימוי עצמי. המלצת ארגון הבריאות העולמי היא לבצע פעילות גופנית הנמשכת בסיכום כולל לפחות 60 דקות בכל יום במאמץ מתון או נמרץ, כאשר ביצוע פעילות גופנית על פי ההמלצה מועילה בהיבט הבריאותי הגופני והנפשי, משמשת גורם חוסן מפני התנהגויות סיכון שונות (כמו עישון) ומועילה בהיבט התפקודי והקוגניטיבי (הראל- פיש ועמיתיו, 2016.) על אף התרומות הצפויות לטווח הקצר והארוך של פעילות גופנית בתקופת הילדות וההתבגרות ילדים ובני נוער רבים אינם מבצעים פעילות גופנית מומלצת של לפחות 60 דקות בכל יום במאמץ מתון או נמרץ כאשר הנתונים מלמדים על כ81% מהילדים ובני הנוער בני 11–17 ברחבי העולם שאינם פעילים גופנית מספיק ולפי ההמלצות. מחקרים מראים שרמות הפעילות הגופנית יורדות עם הגיל, במיוחד בשנות בית הספר היסודי המאוחרות ובבתי הספר התיכוניים. נמצא כי רק 23% מהתלמידים בישראל מדווחים על עיסוק בפעילות גופנית מחוץ לשעות הלימודים בתדירות של לפחות ארבע פעמים בשבוע. יתר על כן, בשנים האחרונות נמצא כי שכיחות השמנה ועודף משקל בקרב ילדים עלתה בכל העולם. השמנת יתר בקרב ילדים ומתבגרים מוגדרת BMI (Body Mass Index) שווה או גבוה מאחוזון 95 של הילדים והמתבגרים באותו הגיל ובאותו המין, המחושב באמצעות משקל וגובה בהתאמה ייחודית לגיל ולמין (התאמה שאינה מובאת בחשבון עבור מבוגרים) השמנת יתר בקרב קבוצות אוכלוסייה אלה נובעת משילוב של גורמים גנטיים וסביבתיים, ויש לה השלכות רבות על ילדים ומתבגרים, כמו דימוי עצמי נמוך, חוסר ביטחון עצמי וכן השלכות פיזיולוגיות, כמו שכיחות גבוהה מהרגיל של סוכרת סוג 2. בכמה מחקרים שנעשו בעשור האחרון נמצא כי תזונה לקויה נחשבת לגורם סביבתי מרכזי להשמנת יתר בקרב ילדים ונמצא קשר מובהק בין צריכת מזון מהיר וצריכה מוגברת של משקאות מוגזים ובין השמנה. תזונה לקויה באה לידי ביטוי בארוחות לא סדירות או בדילוג על ארוחות, צריכה מוגברת של משקאות ממותקים, מזון בעל ערך תזונתי אפסי ובעל ערך קלורי גבוה אשר כולל בתוכו כמויות גדולות של סוכר, נתרן ושומן רווי, ואינו כולל סיבים תזונתיים כלל. עוד נמצא כי עודף משקל והשמנה מיוחסים בחלקם להפחתה בביצוע פעילות גופנית לצד עלייה באורח חיים "יושבני" (בילוי שעות רבות בישיבה מול מסך מחשב או מסך טלוויזיה בבית, במקום העבודה ובשעות הפנאי הכרוך בהוצאת רמות נמוכות של אנרגייה) בישראל הממצאים מראים כי 22 אחוז מהתלמידים אינם אוכלים כלל ארוחת בוקר באמצע השבוע. כמו כן נמצא שפחות מ-40 אחוז מהתלמידים אוכלים ירקות ופירות לפחות אחת ליום (הראל-פיש ועמיתיו 2016).
סביבת המשפחה כגורם מעודד פעילות גופנית בקרב הילדים
במחקרים שונים נמצא כי הורים יכולים להשפיע על התנהגות ילדיהם ולשחק תפקיד חשוב בעידוד ילדיהם להיות פעילים גופנית. עוד נמצא כי תמיכה הורית בכל הנוגע לפעילות גופנית, דפוסי התנהגות של פעילות גופנית ותפיסת הערך של פעילות גופנית בקרב הורים תורמים רבות לרמות הפעילות הגופנית של ילדיהם.
מטה-אנליזה שבה נסקרו 19 מחקרים על תוכניות התערבות בקידום בריאות בשילוב הסביבה המשפחתית הראתה כי קיימת תרומה מובהקת לאימוץ הרגלי פעילות גופנית בקרב ילדים ובני נוער השפעתם של ההורים ושל המסגרת המשפחתית על הרגלי הפעילות הגופנית של הילדים ובני הנוער הנה חשובה במיוחד. הם מבססים את טענתם על היותם של ההורים סוכני חברות חשובים, אם לא החשובים ביותר, עבור ילדיהם. ההורים אינם משמשים רק מודל לחיקוי עבורם, כי אם גם "שומרי הסף" לפעילות גופנית בהסיעם את ילדיהם לאירועי ספורט וברישומם לחוגי ספורט שונים. עם זאת עלולים להיות חסמים לשינוי התנהגותי, כמו חוסר זמן, עלות כספית, חשש מבעיות בטיחות ועוד. לאור ממצאי המחקרים הרבים שנסקרו בספרות המדעית מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את הקשר בין הרגלי בריאות במשפחה (פעילות גופנית בקרב ההורים ואכילת ארוחות משותפות) ובין דפוסי פעילות גופנית בקרב ילדים ובני נוער. השערות המחקר הן אלה: א. יימצא קשר חיובי בין אכילת ארוחות משפחתיות (בוקר/ערב) ובין ביצוע פעילות גופנית הכוללת לפחות 60 דקות ביום, כל יום, בקרב ילדים ובני נוער. ב. יימצא קשר חיובי בין הרגלי פעילות גופנית בקרב ההורים ובין ביצוע פעילות גופנית הכוללת לפחות 60 דקות ביום, כל יום, בקרב ילדים ובני נוער ג. יימצאו הבדלי מגדר בביצוע פעילות גופנית, וביצוע פעילות גופנית בקרב בנים יהיה רב משל מבנות. ד. יימצא קשר חיובי בין המדד החברתי-כלכלי של המשפחה ((FAS – Family Affluence Scale בין ביצוע פעילות גופנית הכוללת לפחות 60 דקות ביום, כל יום.התפקוד הרגשי בבית-הספר
בית-הספר הוא סביבה שבה חווים התלמידים מגוון רגשות מדי יום. בהם: הנאה, גאווה, סקרנות, חרדה, כעס, קנאה ושעמום )זיידנר, 3111 .) ישנה ראייה עולה המדגישה את חשיבות הרגשות ומצבי הרוח התומכים במעורבות התלמידים ובהישגיהם. רגשות עשויים למלא תפקיד מפתח באופן שבו תלמידים חווים את בית-הספר, ביחסיהם עם החברים והמורים, בהסתגלותם לכתה ולבית-הספר, בתהליכים קוגניטיביים, בהישגיהם האקדמיים, במוטיבציה ובמעורבותם בלמידה נמצא כי חוויותיהם הרגשיות של תלמידים ביחס ללימודים קשורות במישרין לבריאות ולרווחתם הנפשית הסובייקטיבית ומשפיעות על איכות הלמידה וההישגים. מחקרים שונים מעלים את ההשלכות השונות שעלולות להיות לחוויית רגשות שליליים בבית-הספר ומתארים את החשיבות שקיימת ליכולת לווסתם. מרבית המחקר בתחום התמקד לרוב בחרדה. אולם יש מקום להעמיק את חקר הרגשות בהקשר האקדמי. תלמידים עשויים, למשל, לחוש דאגה כאשר הם אינם מבינים את החומר הלימודי, כעס על יחס לא הוגן מצד המורה, שעמום וחוסר עניין בלמידת נושא מסוים וגאווה בעקבות קבלת ציונים טובים. המחקר על השפעת הרגשות החיוביים על התפקוד בבית-הספר מצומצם יותר אולם נראה כי צובר תאוצה, על רקע ביסוס ההבנה כי יש ברגשות אלו יכולת לקדם תהליכי למידה וחשיבה.
תפקוד חברתי והישגים בלימודים
בית הספר ממלא תפקיד משמעותי בחייהם של צעירים בכל חברה. בבית הספר הם רוכשים השכלה וכן ניתנת להם ההזדמנות לרכוש כישורים אישיים ובינאישיים שיהיו נחוצים להם בהמשך חייהם. הכיתה מהווה הקשר חברתי, מאחר והתלמידים לא לומדים לבד אלא בנוכחות חברים רבים מקבוצת השווים. השתלבות בקבוצת השווים והצלחה בלימודים בבית-הספר הם שני היבטים מרכזיים של התפתחות חיובית בהתבגרות המוקדמת מאחר ויחסים חיוביים עם אחרים משמעותיים הם אבן היסוד של יכולת התלמידים לתפקד ביעילות בתחומים חברתיים, רגשיים ואקדמיים, כאשר בוחנים הישגים אקדמיים בילדות ובהתבגרות יש להתחשב גם במנבאים של תפקוד חברתי, כמו קבלה בקבוצת .חברתית ושייכות (Oberle & Schonert-Reichl, 2013) השווים הישגים אקדמיים וגורמים שונים בתפקוד חברתי קשורים זה בזה ומקיימים ביניהם השפעות הישגים כי נמצא ואף הדדיות בלימודים עשויים לנבוע מדגש משולב המושם בבית-הספר על לכידות חברתית והישגיות לימודית בסקירה מקיפה שבחנה את חשיבות היחסים הבינאישיים ללמידה והישגים במחקרים שונים ובקרב קבוצות גיל שונות, הודגמו הדרכים שבהן מבנים שונים של מוטיבציה והישג מושפעים מיחסים עם אחרים ונבנים במסגרתם. כך, למשל, ייחוסים נלמדים דרך קבלת משוב מאחרים משמעותיים וחיקויים והצורך בשייכות המודגש בתיאוריית המוטיבציה הפנימית ממומש דרך קשר עם אחרים תומכים, חמים ומטפחים. הסקירה הראתה כי יחסים בינאישיים איכותיים בחיי התלמידים תורמים לקידום היבטים שונים של המוטיבציה האקדמית שלהם, המעורבות בלמידה וההישגים קשרים חיוביים עם קבוצת השווים בבית-הספר תורמים לתחושת שייכות בבית-הספר, אשר בעצמה הינה מפתח להצלחה, להשקעה ולמוטיבציה.
"החיים הם 10% אחוז מה שקורה לך
ו 90% איך שאתה מגיב לאירועים"