הנתונים המובאים להלן לקוחים מדוח המחקר: "נוער בישראל: בריאות, רווחה נפשית וחברתית
ודפוסי התנהגויות סיכון: מקבץ ממצאים בנושא תזונה והרגלי אכילה" (להלן: "נוער בישראל") שנערך
3 באוניברסיטת בר-אילן. מחקר זה הוא חלק ממחקר בין-לאומי על מתבגרים.

ישראל מדורגת במקום השלישי בין המדינות שהשתתפו בסקר הבין-לאומי בצריכה יומית של
פירות בגיל 11%) 2.56 מכלל הבנות ו-%1.52 מכלל הבנים) ובמקום הראשון בגיל 13 ובגיל 15
(%8.52 מכלל הבנות ו-%9.47 מכלל הבנים בגיל 13% ;2.52 מכלל הבנות ו-%1.46 מכלל הבנים
בגיל 15 .(גם הנתונים על צריכה יומית של ירקות הם מעודדים: ישראל מדורגת במקום השני
במשתנה זה בכל קבוצות הגיל, עם שיעורי צריכה יומית של כ-%50 .השיעור הנמוך ביותר נמצא
בקרב הבנים בגיל 15%) 6.43 ,(והשיעור הגבוה ביותר נמצא בקרב הבנות בגיל 11%) 7.52.(

יותר מ-%40 מכלל התלמידים בישראל, בכל קבוצות הגיל, צורכים שתייה ממותקת על בסיס
יום-יומי. שיעור גבוה זה ממקם את ישראל בראש הסולם בהשוואה בין-לאומית. שיעור הבנים
שדיווחו על צריכה יומית של משקאות ממותקים בסקר בישראל הוא גבוה מעט משיעור הבנות.
שיעור גבוה באופן מיוחד נמצא בגיל 15 :כ-%60 מכלל הבנים ו-%54 מכלל הבנות בקבוצת גיל זו
צורכים משקאות ממותקים על בסיס יום-יומי.

גם בצריכה יומית של ממתקים ישראל מדורגת במקום גבוה. כ-%40 מכלל התלמידים
שהשתתפו בסקר דיווחו על צריכת ממתקים יומית, לעומת הממוצע הבין-לאומי ñ כ-%30 מכלל
התלמידים. שיעור הבנות שדיווחו על צריכה יומית של ממתקים גבוה מעט משיעור הבנים.

ישראל מדורגת בתחתית הסולם בהקפדה על אכילת ארוחת בוקר. כך, לדוגמה, רק %9.29 מכלל
הבנות ו-%7.38 מכלל הבנים בגיל 15 מקפידים לאכול ארוחת בוקר בימי לימודים. לצד נתון זה
יש לציין כי בישראל נהוגה ארוחת עשר, וכי כ-%60 מכלל בני הנוער אוכלים ארוחה זו.

מהסקר עולה כ-%80 מכלל בני הנוער בישראל, בכל קבוצות הגיל, אוכלים באופן סדיר ארוחת
צהריים (יותר ממשקה או חטיף). כ-%60 מכלל התלמידים שהשתתפו בסקר דיווחו על אכילה
סדירה של ארוחת ערב (יותר ממשקה או חטיף), ונמצא כי שיעורם יורד עם העלייה בגיל.

הירידה היא חדה יותר בקרב הבנות: מ-%9.67 מכלל הבנים בגיל 11 ל-%65 מכלל הבנים בגיל
15 ,ומ-%5.68 מכלל הבנות בגיל 11 ל-%9.45 מכלל הבנות בגיל 15.

מגמת ירידה דומה נמצאה גם בשיעור התלמידים שדיווחו על אכילה סדירה של ארוחת עשר.
בקרב הבנים נמצאה ירידה מ-%8.71 בגיל 11 ל-%3.48 בגיל 15 ,ובקרב הבנות נמצאה ירידה
חדה אף יותר, מ-%8.73 בגיל 11 ל-%1.36 בלבד בגיל 15 .

במחקר נשאלו התלמידים אם קרה שהלכו לישון רעבים משום שלא היה די אוכל בבית. כמעט
%94 מכלל התלמידים שהשתתפו בסקר בישראל דיווחו כי מעולם לא חוו מצב כזה, ואילו כ-%1
דיווחו כי זה קורה להם תמיד.

מהסקר עולה כי התלמידים בישראל מעדיפים חלב רגיל על פני חלב דל-שומן. כמעט %46 מהם
צורכים חלב רגיל על בסיס יום-יומי, ולשם השוואה, כ-%9 בלבד צורכים חלב דל-שומן בתדירות
זו. נמצא כי גם צריכת מוצרי חלב אחרים היא שכיחה בקרב הנוער בישראל, %36 מכלל בני
הנוער צורכים גבינה על בסיס יום-יומי ו-%37 נוספים צורכים גבינה פעמים אחדות בשבוע,
ונוסף על כך, %39 מכלל בני הנוער צורכים מוצרי חלב אחרים (כגון יוגורט ומעדני חלב) על בסיס
יום-יומי ו-%34 נוספים צורכים מוצרים אלה פעמים אחדות בשבוע.

מהסקר עולה כי כ-%34 מכלל בני הנוער בישראל צורכים "דגני בוקר" על בסיס יום-יומי, ועוד
%31 צורכים "דגני בוקר" פעמים אחדות בשבוע. רק %12 מכלל בני הנוער בארץ אינם אוכלים
"דגני בוקר" אף פעם. שיעורי הצריכה בקרב הבנים גבוהים בהשוואה לשיעורי הצריכה בקרב
הבנות ויורדים עם העלייה בגיל. בגיל 11 ñ כ-%46 מכלל הבנים וכ-%38 מכלל הבנות צורכים
"דגני בוקר" מדי יום; בגיל 15 ñ כ-%31 מכלל הבנים וכ-%28 מכלל הבנות צורכים "דגני בוקר"
מדי יום.

כמעט %35 מכלל בני הנוער בישראל צורכים לחם לבן מדי יום, וכ-%25 נוספים צורכים לחם
לבן פעמים אחדות בשבוע, ולשם השוואה, כ-%25 מכלל בני הנוער צורכים לחם כהה מדי יום
וכ-%19 נוספים צורכים לחם כהה פעמים אחדות בשבוע.

כ-%22 מכלל בני הנוער צורכים טוגנים (צ'יפס) מדי יום, כ-%31 פעמים אחדות בשבוע, כ-%21
פעם בשבוע, כ-%19 פחות מפעם בשבוע וכ-%7 אינם אוכלים טוגנים כלל. שיעור הצורכים
טוגנים בקרב הבנים הוא גבוה מעט בהשוואה לבנות, והוא יורד עם העלייה בגיל.

מהסקר עולה אפוא שבני הנוער בישראל מרבים באכילת פירות, ירקות ומאכלי חלב, הנחשבים מזון
בריא, אך צורכים גם יותר מדי מזון שאינו בריא: ממתקים, משקאות ממותקים, לחם לבן וטוגנים.
שיעור גדול מכלל בני הנוער מדלגים על ארוחת הבוקר, הנחשבת ארוחה חשובה ומקור אנרגיה
להמשך היום, אך רובם מפצים על חסך זה באכילת ארוחת עשר בבית-הספר.

ממצאי סקר שנערך בישראל כחלק מהמחקר הבין-לאומי לפני שנים אחדות
הבדלים בין בנים ובנות בכל הקשור לדפוסי צריכת מזון, וכי דפוסי צריכת המזון בקרב הבנות
הם בריאים יותר. מהסקר עולה כי דפוסי האכילה קשורים גם לרקע העדתי, לוותק בארץ,
לרמת הדתיות, לסטטוס המקצועי של ההורים ולסטטוס הכלכלי של המשפחה.